עדית בן פורת טיפ 6: אני רוצה לדבר על פחד

מספר צפיות: 4232

המומחים: עדית בן פורת

קטגוריה: הטלוויזיה של העסקים

איך פחד יכול להיות אינסטינקט חיובי? מה אפשר לעשות כדי לא להפחיד את עצמנו למוות ברמה של העסק שלנו? עדית בן פורת מאמנת לחשיבה מנצחת בעסקים תענה לכם על שאלות אלו ותיתן לכם כלים להתמודד עם פחדים.


קרא עוד
שלח לחבר/ה



אני רוצה לדבר על פחד

פחד שמשתק אותנו, שתופס אותנו, שגורם לנו לא לזוז מהמקום, לא לעשות דברים, לדחות דברים.

לפני שאכנס לזה, אני  רוצה להגיד כמה מלים טובות על פחד. פחד  בעיקרו הוא דבר חיובי. ברכה. זה אינסטינקט כזה שיש לנו עוד מימי האדם הראשון במערות, ושנועד לשמור עלינו שהנמר לא יטרוף אותנו.

 כשהאדם הקדמון שיצא מהמערה, וראה את הזנב של הנמר בין העצים, הוא נתקף פחד שמטרתו היתה לגרום לו לברוח הכי מהר שהוא יכול.

ברגע שיש פחד, כל המערכות הלא חיוניות בגוף מתנתקות. נשארת רק האפשרות לקפוא, לברוח או להילחם. אז, בתקופה של הנמר והמערות, זה היה מאוד חיוני.

בימינו, במאה ה-21, גם אם נעשה את השטות הכי גדולה שום נמר לא יטרוף אותנו. הבעיה היא שאנחנו מספרים לעצמנו סיפורים בראש. אנחנו מפחידים את עצמנו למוות בדמיון. לוקחים דברים שלא יקרו בחיים ומייצאים אותם לעתיד ומספרים לעצמנו שהם באמת הולכים לקרות, וכתוצאה מכך מפעילים את כל המנגנונים הפיזיולוגיים של הפחד.

וזה שוחק, גוזל ארגיה ומנתק את המערכות הלא חיוניות.

כך לדוגמא, השכל, אינו מערכת כל כך חיונית כדי לברוח מנמר. אז כשמפחדים, בעצם מצמצמים את יכולת החשיבה, היצירתיות. למעשה אנחנו מצמצמים את עצמנו לרמה של הישרדות.

אז מה אפשר לעשות כדי לא להפחיד את עצמנו למוות ברמה של העסק שלנו?

הדבר הראשון זה להכיר בפחד כמה שהוא, תגובה לסרט שאנחנו מייצרים לעצמנו בתוך הראש, משליכים לעתיד ומאמינים שהוא אמת לאמיתה.

כדאי  לזכור שזה בסך הכל סרט. מי המציא אותו? אנחנו. מי יכול לערוך אותו או לשנות אותו? או להמציא סרט אחר? גם כן אנחנו. ברגע שאנחנו מתחילים לראות את זה ככה זה כבר מרגיע.

הדבר הנוסף שאנחנו יכולים לעשות הוא לשנות את הסרט. במקום להסריט לעצמנו סרט שבו יצחקו עלינו, יזלזלו בנו, לא יקנו מאיתנו ונפסיד את כל רכושנו עלי אדמות, (כל אחד והסרטים שהוא מסריט לעצמו בראש), בואו נסריט לעצמנו סרט חיובי. ודיברנו כבר על הסרט המיטבי בטיפ השני שלנו. בואו נבנה לעצמנו כל הזמן סרטים מעצימים בתוך הראש שלנו.

הדבר הנוסף שאנחנו יכולים, ואפילו חייבים לעשות כשמרגישים פחד,  זה להרגיש אותו. הרבה פעמים נדמה לנו שאם מרגישים רגש לא נעים, אז כדאי לנו להימנע ממנו, ואנחנו עושים כל מאמץ כדי לנעול אותו באיזה מקום, באיזה חדר, לסגור על המפתח ולא להרגיש. המחיר הוא שאנחנו מונעים מעצמנו מלהרגיש בכלל. מקפיאים את עצמנו, נעשים מאוד מכניים, טכנוקרטיים ולא זורמים. לא עוברת דרכנו אנרגיה.

הדבר הנכון הוא פשוט לאפשר לעצמנו להרגיש את הפחד, היכן הוא נמצא בגוף, לתת לו להיות. כי אז, אחרי כמה דקות, הוא יחלוף, יתפוגג ולא יהיה, ואז נוכל להמשיך ולעשות את מה שרצינו.

כי מה שאנחנו רוצים זה לשמור על צינור נקי.

אז בפעם הבאה שאתם רוצים לעשות משהו אבל יש משהו שמפחיד אתכם נורא – עצרו לרגע, הזכירו לעצמכם שהפחד הוא כתוצאה מסרט שאתם המצאתם, ולא ממשהו שבאמת יקרה, כי אנחנו לא יודעים מה באמת יקרה, ורוב הסיכויים שזה לא יקרה.

קחו נשימה עמוקה, תנו לעצמכם להרגיש את הפחד, תנו לו להתפוגג ולמעשה, גם אם עוד נשארת קצת תחושת פחד – תרגישו את הפחד ובכל זאת עשו את זה.